סרי לנקה

שורשי הסכסוך הטמילי - סינהלזי בסרי לנקה - מלחמה בת 2500 שנים

לפני כ – 2,500 שנים חי בצפון הודו מלך ששמו היה סינהא – באהו. משמעות השם סינהא הוא "אריה". הבן היורש של המלך סינהא באהו היה הנסיך ויג'איה. הנסיך ויג'איה היה ההיפך ממה שציפו מיורש עצר. הוא נהג לבצע מעשים רעים, התרועע עם חבורה של אנשים רעים ובכלל עשה לאביו המלך המון כאבי ראש. הוא עמד בראשה של חבורה בעלת 700 אנשים רעים שהטילו חיתתם על האוכלוסייה עליה שלט המלך. אנשי הממלכה התלוננו רבות בפני המלך, וזה התריע בפניו של ויג'איה כי למעשיו יהיו השלכות קשות בעבורו. אבל ויג'איה התעלם מהאזהרות והמשיך במעשיו. לבסוף, מעשיו הקשים גרמו להתארגנות גדולה בקרב אנשי הממלכה ואלה באו למלך בדרישה חד משמעית להוציא את ויג'איה להורג. המלך הבין שאין יותר באפשרותו להבליג, אך מצד שני לא רצה להוציא את בנו להורג. הוא לקח את חבורתו של ויג'איה, גילח חצי משערות ראשם, אות לקלון ובושה, העלה אותם על ספינה גדולה ביחד עם ויג'איה וסילק אותם מהממלכה לעולמים.

המשכו המרתק של סיפור זה ילווה אותנו לאורכה של הרצאה זו. מן הסתם בהפליגם דרומה הם נתקלו לראשונה ביבשה, האי לנקה המוכר כל כך מהאפוס ההודי הגדול הראמיינה, והתיישבו באי. הם פגשו בשבטים מקומיים, התערו בהם ונשאו את נשותיהם. לימים אלה וצאצאיהם יהפכו לסינהלזים הראשונים.

במקביל קורים עוד שני דברים חשובים עד מאוד: הראשון, הבודהיזם חודר לראשונה לאי לנקה ומתקבע שם כדרך חיים מרכזית. דבר שני, עושרו ואוצרותיו של האי אינם נעלמים מעינהם של שוכני דרום הודו ההינדים, הם הטמילים. הטמילים יתחילו גם הם לפלוש אל האי ולטעון עליו לבעלות. במשך אלפיים שנים ויותר, עד שכבשו הבריטים את האי לחלוטין, קצת אחרי אמצע המאה ה - 19, עבר השלטון באי מידיים סינהלזיות בודהיסטיות לידיים טמיליות הינידיות וההיפך.

מאבק אלים זה קם לתחייה מחדש בשנת 1983, הרבה אחרי שעזבו הבריטים את ציילון (לימים סרי לנקה), והמאבק בין הרוב הסינהלזי למיעוט הטמילי הבדלני, בדמותה של מחתרת בשם "הטיגרסים הטמיליים" הלך והתעצם וגבה עשרות אלפי קורבנות, עד שהגיע לקיצו במאי 2009.

במהלך הרצאה זו נעמוד על שורשי הסכסוך בין הרוב הסינהלזי למיעוט הטמילי, דרך מיתולוגיות, אגדות ועד למהלך האירועים שהבעירו מחדש את ההתנגדות הטמילית האלימה, אשר סופה בניצחון מוחץ של צבא סרי לנקה ובתבוסה מוחלטת של אנשי המחתרת הטמילית.