הכתר של ארמניה

קצת על ארגאץ – הכתר של ארמניה

כתב וצילם: ד"ר חזי שקד, אקולוג, מדריך טיולים ומטפס הרים

את ארמניה ניתן להגדיר באופן כללי כמדינה מאוד הררית. רוב שטחה של המדינה נמצא ברמה הארמנית. שמונים ושבעה אחוזים משטחה של ארמניה נמצא בגובה שבין 1,000 ל – 3,000 מטרים. הגבהים של בין 2,000 ל – 3,000 מטרים מהווים כמעט 13 אחוזים. הרים לא מעטים חוצים את הגובה של 3,000 מטרים. רובם המוחלט של הרי ארמניה הם בעלי מוצא וולקני, זאת אומרת הרי געש. מבין כל ההרים, אראגץ (Aragats) הוא ההר הגבוה ביותר בארמניה המודרנית (להבדיל מהאימפריה הארמנית בשיאה, אז היה הר אררט, הנמצא במזרחה של טורקיה כיום, חלק מהאימפריה הארמנית).

אראגץ נמצא 40 ק"מ צפון מזרחית מירוואן  בירת ארמניה. זהו הר געש כבוי המכסה שטח של 200 קמ"ר. להר 4 פסגות, ככיוון רוחות השמים, ומכתש בעומק של 350 מטרים הממוקם בין 4 הפסגות. הפסגה הצפונית, היא הפסגה הגבוה ביותר ולמעשה הנקודה הגבוהה ביותר בארמניה, 4,095 מטרים. ובסדר יורד, גובה הפסגה המערבית הוא 3,995 מטרים, המזרחית 3,908 מטרים והפסגה הדרומית הנמוכה ביותר מתנשאת לגובה של 3,879 מטרים. אין אנו יודעים מתי התרחשה ההתפרצות האחרונה, אך יודעים אנו בוודאות כי התפרצות זו היא האחראית לצורתו בעלת 4 "הראשים" של ההר. ההתפרצות האחרונה לוותה בהתפוצצויות חזקות שגרמו להרס מוחלט ולקריסה של כיפת ההר. כתוצאה מההתפרצות וההתפוצצויות נותרו על תילם 4 קירות בלבד אשר היום יוצרות את 4 הפסגות. המכתש שנוצר מהווה כמובן את האזור ממנו התרחשה ההתפרצות הוולקנית. המכתש קיבל צורה מוזרה בעלת שטח של 2 ק"מ על 1.5 ק"מ.

באזור העליון ניתן להבחין במאפיינים שנגרמו כתוצאה מהתהוות הקרחונים לאורך ההיסטוריה. מורנות, כתמים של שלג עד על גבי קרחונים וכמובן גם הקרחונים עצמם, המכסים כיום שטח של 5 קמ"ר. כמו כן, מאפיין נוסף שניתן למצוא הוא נוכחותם של אגמי הרים. האגם הגדול ביותר הוא אגם קאראליך (קארי) הממוקם בגובה של 3,190 מטרים ובעל היקף של 1,150 מטרים. בנוסף, ארגאץ מלא בסלעים אדירים המכילים טוף שמקורו כמובן בלבה שהתקשתה. לסלעים אלו ספקטרום עשיר של צבעים הכוללים צבעי ארגמן, גוונים של צבע סגול וורוד, שחור, צהבהב ועוד. בשיפולים המזרחיים והצפון מזרחיים של ההר מופיעים סלעי בזלת רבים, עדות אילמת להתפרצויות הוולקניות של ההר. ניתן למצוא שם אפילו לבה שהתגבשה והגיע לגובה של עד 20 מטרים. הפעילות הוולקנית, שנים של שחיקה על ידי מים, קרח, שמש ורוח יצרו קניונים עמוקים במדרונות ההר, כאשר עומקם של הקניונים העמוקים ביותר מתקרב ל – 500 מטרים.

ארגאץ מהווה מקור גדול מאוד למספר רב של נחלים, גדולים כקטנים. בתקופת האביב והקיץ מתמלא המכתש של ארגאץ במי הפשרת הפסגות, המגיעים לשם על גבי מפלים שוצפים הנופלים לתוך המכתש ומשם למדרונות ההר, מתחברים ויוצרים מספר רב של נחלים. שטיח ירוק של צמחייה אלפינית מכסה את ההר החל מתקופת הקיץ ועד תחילת הסתיו. בתקופה זו, נוף ההר, הפריחה המגוונת, מספר המעיינות הרבים ואויר ההרים המשובח הופכים את הטיול בהר לחוויה מלבבת.

סיפורי עם:

אגדות העם הארמניות מספרות כי ארגאץ ומסיס (אררט) היו שתי אחיות אוהבות ותומכות. יום אחד החל בין השתיים ויכוח מי גבוהה יותר, זקופה יותר ויפה יותר. הן התווכחו בניהן זמן רב ובסופו של דבר האהבה הפכה ליריבות ולשנאה עד כדי כך שהשתיים קיללו אחת את השנייה. ומאז ועד ימינו, כך לפי הארמנים, כף רגלו של האדם אינה יכולה לדרוך ולהגיע לפסגתה של מסיס (ואכן היחסים בין ארמניה לטורקיה לא אפשרו שנים רבות לארמנים להגיע בכלל אל טורקיה). לפי סיפור זה, אגם קארליאך הוא לא אחר מאשר אגם הדמעות של האחות ארגאץ. אגדה מקומית נוספת קשורה בגרגוריוס הקדוש, פטרונה של ארמניה. גרגוריוס טיפס לפסגת ארגאץ על מנת לשאת תפילה ממקום גבוה. אור נצחי ושמימי האיר לו את הדרך. האגדה מספרת כי גם כיום ניתן לראות את האור הנצחי, אבל רק על ידי מאמינים מסורים.

ארגאץ היה מיושב בגבהים של עד 3,000 מטרים מאז התקופה הפרהיסטורית. בצידי ההר נמצאו סממנים תרבותיים רבים מתקופות שונות. בין הממצאים ניתן להזכיר פסלים מאבן, מבצרים ומערכות השקיה טרום התקופה העירונית. ובכלל, הרמה הארמנית עשירה בציורי סלע מתקופות קדומות. רק למרגלות ארגאץ נמצאו כ – 2,000 ציורי סלע שכאלה (פטרוגליפים).

הטיפוס על ארגאץ והמשמשים:

כל המוזכר במאמר קצר זה הופך את ארגאץ להר מאוד אטרקטיבי ומעניין מבחינות רבות. הטבע המרתק, המיקום, התרבות והיסטוריה הופכים אותו ליותר מסתם הר נוסף. הפסגה הקלה ליותר להשגה היא הפסגה הדרומית. ההעפלה אל הפסגה הדרומית של אראגץ היא הליכה מתונה. למרות זאת, מזג האוויר עלול להשתנות במהרה גם בימי קיץ חמים ולהפוך את ההליכה הקלה ליום אתגרי. את הטיול מתחילים בדרך כלל מאגם קארי. המסלול אינו מסומן, אבל ניתן להבחין בקלות בפסגות ההר. זמן ההליכה לפסגה הדרומית לוקח 3 עד 4 שעות. הפסגה הצפונית מהווה את היעד העיקרי בטיפוס על ארגאץ. שלא כמו הפסגה הדרומית, הפסגה הצפונית דורשת מאמץ ויכולות גופניות גבוהות יותר. השיפועים חדים יותר וההליכה ארוכה יותר.

אנשים המתגוררים על שיפוליו של ארגרץ מעידים כי ההר יוצא דופן ואנרגטי. במציאות, ארגאץ הוא אכן מרטיט ומיוחד. למרות השינויים הגדולים מאוד במזג האוויר (חם בקיץ וקפוא בחורף) ההר באופן מפתיע מאוד פורה. אפילו בגבהים של 2,000 מטרים ניתן לגדל וליהנות ממספר רב של זני גפן, תפוחים, שזיפים, אפרסקים, דובדבנים, אגוזים ותותים. אולם, בעיני ארמנים רבים, הגידול החשוב ביותר הוא המשמש הארמני, שלדעתם הוא המשמש הטעים ביותר בעולם.